Skip to content
11 בנובמבר 2008 / עידן לנדו

אריאנה מתגעגעת לאביגדור

תושבת נהריה מתוסכלת: המדינה הבטיחה לפתח את הצפון, ולא קיימה. הבטיחו תקציבים, שיפור בשירותים המוניציפליים, הבטיחו חינוך ותרבות ומה לא – ושום דבר מזה לא קוים.

למה? היא קובעת: "המדינה עדיין איננה מעוניינת בפתרון היחיד שיכול לחלק מחדש את נכסי הציבור ואת תשומת הלב הציבורית באופן שוויוני יותר ונכון יותר לכל אזרחי ישראל, צפוניים כמרכזיים כדרומיים".

הנהרייתית יודעת שכוונות טובות לא חסר. מה שחסר הוא "פרוייקטור רציני ברמה הלאומית". ומי זה? הנה התשובה, בסוף דבריה: "יש איש אחד כזה במגרש הפוליטי. שמו אביגדור ליברמן, ועד כמה שדעותיו מרתיעות חלק מן הציבור – מדובר בבולדוזר. הצפון (והדרום) זקוקים לאחד כזה. רצוי מיד".

איך לא חשבנו על זה קודם. מי שירים את הצפון מהקרשים הוא אותו אחד שיזרוק לעזאזל את כל תושביו הערבים. מי שהפך את "האיום הדמוגרפי" בצפון לעיקר משנתו המדינית; מי שמצעו מכריז בפשטות: "200 אלף ערבים במשולש ובואדי ערה יעברו לריבונות הרשות הפלסטינית". בזמנכם החופשי, היפכו במילה הזאת – "יעברו". מה אתם רואים בתוכה? תופים ומחולות? משאיות? ערימות של תעודות זהות כחולות?

כמה נוגעת ללב הכמיהה של הנהרייתית – " לחלק מחדש את נכסי הציבור ואת תשומת הלב הציבורית באופן שוויוני יותר ונכון יותר לכל אזרחי ישראל". אנא הטעימו את המילה לכל. יש לקרוא אותה: למיעוט. שהרי היהודים הם מיעוט דמוגרפי בגליל, בעוד שהערבים הם מיעוט גיאוגרפי. האם מי שמייחל לליברמן, שיחלק מחדש באופן "שיוויוני" את נכסי הציבור "לכל" אזרחי ישראל, יכול ליהנות מספק הנאיביות? אולי, ברגע של פיזור דעת, הוא לא שם לב לפרדוקס הזועק? לא, לא עם ליברמן, ולא הנהרייתית.

יש רק הסבר אחד: אותו אדם פשוט הפנים לגמרי את "אי-ספירת" הערבים בשקלול הלאומי. עד כדי כך שהוא בטוח שרק איש אחד יכול לפתור את בעיית היהודים בגליל: אותו האיש שיפתור את בעית הערבים (ו"רצוי מיד").

הנהרייתית לא תומכת בטרנספר. הו לא. יש לה רקורד מוכח של ליברליות. אבל כאן מדובר בעניין מקומי, בעיה מוניציפלית שיש לפתור לאלתר. מה בכלל הקשר לאידאולוגיה, לגזענות, לדמוגרפיה? תשאלו את כל מי שהצביע ללה-פן ולהיידר. בסך הכל רצו שמישהו ינקה להם את שכונות העוני. בולדוזר.

ובולדוזרים, כידוע, נוסעים על דלק שהופק מרכיכות.

9 תגובות

להגיב
  1. הצועד בנעליו / נוב 11 2008 11:34

    הגאונים והאינטליגנטים, ינחילו לה, לנהריינית הפרימיטיבית שמעיזה לא להיות תושבת גוש-דן (קרי: צריך לדעת גם איזה אוכלוסיות לא לספור), פרק בהלכות אי-בחירה בבולדוזרים עושי עושי סדר גזענים ולא-סופרי-אוכלוסיות שמחוץ לגדר (כולל ערבים) כמו חולדאי, ויתחילו פעם אחת להיות אור למדינה שמחוץ לתל-אביב.

    (מבחוץ אני קצת סקפטי לגבי סיכויי בחירתו של חנין שכולם בשכונה כאן מדברים עליו, אבל אם זה יקרה אסיר גם אני את הכובע שאין לי בפני התל-אביבים. בינתיים להמשיך ללגלג על עמך שגרים בנהריה ממקום מושבך שבלב הבועה זו נראית לי קצת התנשאות).

    ואת חוק המאגר הביומטרי צריך לעצור!

  2. עידן / נוב 11 2008 11:56

    מה אתה גורר פנימה את חנין?

    ה"נהרייתית" כונתה כך לא משום שהיא מחוץ לבועה, אלא משום שאופק התייחסותה היה פרובינציאלי להחריד. גם אם היתה גרה בתל אביב, וכותבת אותם דברים, הייתי מתקומם. לא חסר תל אביבים גזעניים. ולתקוף גזענים זה לא "התנשאות", זה חובה מוסרית, על אחת כמה וכמה כשהם לכאורה מהמחנה שלך.

  3. הצועד בנעליו / נוב 11 2008 12:05

    נכנסתי לקישור וראיתי.
    אני מטומטם, אני יודע.

  4. אסתי / נוב 11 2008 12:40

    גם אני שפשתי את עיני למראה הכתבה של אריאנה ותהיתי האם זו פרובוקציה ובעצם אני לא מבינה כי זה בהפוך על הפוך
    וממשיכה לקוות ככה, למרות שכבר היו לה יציאות מהסוג הזה כשהגיע רפש עד נפש. למשל כשנפלו קטיושות על הצפון והיא העלתה דרישה להכנס באמאמאמשלהם ללא הבדל דת גזע ובעיקר גיל.
    אחר כך היא התעשתה כמובן, ככה שאין לשפוט אדם בשעת מכאוביו.

  5. דפנה לוי / נוב 11 2008 12:59

    כמה תכונות של המתיימרים להיות מנהיגים שמשום מה יוצרות בעיני אנשים את הרושם שהוא איש מעשה: גסות רוח, אטימות, צרות אופקים, גזענות, כוחניות.

    באיזו קלות אנשים במצוקה רוצים להעביר לידיים כאלה את הכוח להחליט

  6. תומר / נוב 11 2008 14:02

    ולא פחות חשוב: כתוב היטב.

  7. חנוך / נוב 11 2008 18:35

    לפחות היית מצטט את השורה
    "שילדי קריית שמונה וילדי טובא זנגריה גם הם זכאים לרמת השירותים של ילדי תל אביב וחולון"

  8. עידן / נוב 11 2008 20:06

    הנהרייתית באמת חושבת שליברמן יגאל את ילדי טובא זנגריה ממצוקתם? ואולי היא חושבת שהקוראים שלה מטומטמים?

    מוטב היה למשפט שציטטת שלא היה נכתב. הוא רק מוסיף חטא על פשע.

  9. איריס / נוב 17 2008 08:40

    מה שחלקנו עבר בידי "השמאל העקבי-רדיקלי" מצדיק גם את הטור הזה של אריאנה. אין זה שונה מפה ושם סטיות ימינה של דב חנין לעבר אקו-הישרדות, או היציאות הפשיסטיות של יחימוביץ על "התקווה". או העובדה שהאביגדור השני, פלדמן, מאותם בתי קפה שכולנו פקדנו מזמן, עובד מזמן בשביל ארגונים המתמחים באקסטזי וסחר בנשים, ולא כל כך בטובא זנגרייה ושות.
    בוא נגיד כך, אלה ששלחו אותנו לשוחות, יושבים מעדנות באמריקה או במקום אחר, ולא צריכים לפרנס לבד שני ילדים בפריפריה נגועת פשע מאורגן (כמו נהרייה). כדי לכתוב על ספרים בימים אלה צריך להיות רוצח ילדים, בעצם זה היה כך תמיד, ומישהו כתב על זה שיר שאני לא מוצאת עכשיו.
    זו סנונית ראשונה אחרי גל הפיטורין, ומי שצריך לאכול , ישים כיפה וישיר מה יפית ליברמן. בוא נגיד ככה, מלכתוב נגד הכיבוש יוצא אוכל למעטים שלא ישלמו אפילו את כוס הקפה לאורח הבא מהצפון לשתות בארומה תל אביב. מנסיון אישי !

    אני אוהבת את כתביך מאד, כידוע, אבל בוא נדבר על אוכל. איכשהו כאשר אשה מתקרנפת – בין אם זה יחימוביץ או אריאנה – הביקורת יותר קשה וקטלנית מאשר למקבילה הגברית מאותו מיליה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: