דילוג לתוכן
8 באוגוסט 2008 / עידן לנדו

20 מילה בדיוק (1)

*מדור אקספרימנטלי חדש

1.
כיוון שדמיין לא פעם, לפני שנפגשו, כיצד תעזוב אותו, לא הצליח להחליט, אחרי שנפרדו, אם הדלת הנטרקת בזכרונו באמת היתה.

2.
הוא ליווה במבטו את הטנדר המתרחק. דם טיפטף מתא המטען החוצה. נגע בחור הפעור בחזהו, וחייך. את החפירה היה כבד.

3.
נפגשתם? כן. נתת לו? כן. ראו אותכם? לא יודע. מה הוא אמר? הם יתקשרו. מתי? כשיחסלו אותך. מי יחסל? אני.

4.
איפה אתה, לא רואים אותך. אני בגודל 3 מיקרון. זה לא סיבה לא להרים טלפון. כבד לי. אז תכתוב. "נמחקתי".

5.
ברמזור, התנגן ברדיו שיר בשפה לא מוכרת. לפתע השתרר שקט, רק אצבעותיה המשיכו לתופף לפי הקצב שגווע. כשהתחדש השיר, בכתה.

4 תגובות

להגיב
  1. טלי / אוג 9 2008 12:49

    קשה לדייק בו. הראשון הכי שלם והכי "סיפור",לטעמי.

  2. נטע / אוג 14 2008 13:21

    כתוב נהדר ונוגע. אני מבינה שהנושא הזה העניק לך סדרה של תובנות. אבל למה רק חמש, כלומר איך הגעת לחמש ופשוט עצרת. רציתי עוד

  3. לימודי פיסול / יול 25 2011 15:54

    כל הפרוייקט הזה מהמם, ומרגש. מזכיר פזמוני הייקו.
    מדהים בעיני.
    קראתי את כל הארבעה בשקיקה.

  4. Yael Silbermann / ספט 26 2011 13:36

    התחלתי מהסוף והגעתי להתחלה. כשהסתיים השתוקקתי שיתחיל שוב, מחדש. כל אחד הוא פתח לעולם שונה, מרטיט. מעורר כמיהה לדעת עוד. (20)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: