לפחות תסתמו את הפה
"אם שואלים באמת היכן הניצחון המוסרי היום והיכן התבוסה המוסרית – בקבלת הפנים לרוצח שפל מאין כמוהו או בנרות נשמה לזיכרון יקירינו – התשובה ברורה" (שמעון פרס, אתמול).
הא לכם, חיזבאללונים עלובים, תבוסה מוסרית שכזאת: גם החזרתם שבויים בחיים, וגם לא זכיתם להדליק נרות נשמה. ואצלנו – ארונות עם דגלים! נרות נשמה! דמעות! זהו מוסר הנביאים. אנחנו בוכים לאור הנרות ואתם נתקעתם עם עוד פיות להאכיל.
"אנו מתמודדים מול אויב מר, נתעב וציני. אויב הרואה חיי אדם כאילו היו מטבע עובר לסוחר. אל מול השפלות המוסרית הזאת, חיי אדם כערך עליון והצער העמוק שאנו חשים נוכח כל אובדן הם מקור העוצמה והחוסן שלנו" (אהוד ברק, אתמול).
אנו מתמודדים מול הנהגה מרה, נתעבת וצינית. הנהגה הרואה חיי אדם כאילו היו מטבע עובר לסוחר. הצער העמוק שאנו חשים נוכח כל אובדן שיכולנו למנוע הוא מקור השפלות המוסרית שלנו (אזרח ישראלי, היום).
לא למות טיפש 
נכון מאוד.
מלבד השיטה הבדוקה של לסרב להתגייס, או להשתמט?
ומרגיז עוד הרבה יותר.
כך אמר נסראללה ביום הראשון ללחימה, 12 ליולי 2006: ""החיילים יחזרו רק בתנאי אחד – משא ומתן בלתי ישיר להחלפת אסירים. אם המטרה של הישראלים היא להחזיר את החיילים לבתיהם, הם לא יוכלו לעשות זאת באמצעות פעולה צבאית."
הדברים מתועדים: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3274604,00.html#n
אבל מי מאמין לערבים האלה.