דילוג לתוכן
21 במאי 2008 / עידן לנדו

הקוראת עצמה בזולת

מידתה הנעלה ביותר היא המודעות העצמית: הקוראת עצמה בזולת רואה את עצמה באור נוקב, ללא כחל ושרק, פרי התבוננות עצמית של שנים.

אומנם, יש שיאמרו כי מעלה זו נקנתה במחיר קהות מסוימת לזולת. אחרי הכל, היא רואה רק את עצמה. אך אפשר שהקנאה מדברת מגרונם. שהרי הקוראת עצמה בזולת ידועה ביכולות הקשב המופלאות שלה. תמיד תמצא זמן לידיד או קרוב משפחה, לעולם דלתה פתוחה בפני מי שמבקש לשפוך את ליבו.

במאור פנים תתיישב לצידו על ספסל, ועד מהרה תדחק בו לספר, לפרוק את הכל. נכון אומנם שלעתים קרובות תקטע את בן שיחה בהתרגשות, ותכריז: "אבל זה בדיוק מה שקרה לי לפני שבועיים, כשעצרתי בדרך הביתה מול חנות פרחים, סתם חנות, לא מי יודע מה, אני אפילו לא אוהבת כל כך פרחים, והחלטתי להיכנס, ואיך שאני נכנסת בדלת אני נתקלת במישהי, לא תאמין, רחלי, כן כן, ההיא מהשמינית, אולי אלף שנה לא התראינו, לא ייאמן, בקיצור, מה היא אומרת לי?"

ואכן, מה היא אומרת לה? מה כולם אומרים לקוראת עצמה בזולת? דומה שרק דבר אחד: ספרי, ספרי לנו על עצמך. והיא נענית ברצון, שכן זו שקוראת עצמה בזולת אינה נלאית מלגלות את עצמה שוב ושוב, בכל רגע ורגע, בזולת. אור מציף את פניה ברגע ההתגלות: הנה, זו שוב אני, שם באמצע החתונה של חברתי הטובה; ומי זו מציצה מאחורי בן דודי, הגוסס מסרטן, אם לא אני, כן אני. האצבע מרפה מן הכפתור, הפלאש נמוג, עוד תצלום עצמי נוסף לאלבום חייה של הקוראת עצמה בזולת.

7 תגובות

להגיב
  1. אחת מהצפון / מאי 21 2008 12:20

    אני מניחה שלא מקרי הוא הציון הנקבי. טרם פגשת גברים כאלו. אשריך.

  2. עידן לנדו / מאי 21 2008 12:50

    הסירי דאגה מליבך. עוד יבואו דיוקנאות, לא פחות מחניפים, של גברים. איש לא יינקה.

  3. בעז יניב / מאי 21 2008 15:07

    הלא כולנו באיזו מידה קוראים עצמנו בזולת? הרי את סיפורי הזולת אנחנו יכולים להבין מראש רק מעולם המושגים ששייך גם לנו, כלומר מעולמנו.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) / מאי 21 2008 15:50

    ראיתי שאת הדוקטורט שלך הנחה חומסקי.
    קודם כל, כל הכבוד!

    אולי תכתוב על זה?
    מאד מסקרן אותי לשמוע עליו ועל העבודה איתו.

  5. רחל / מאי 30 2008 10:07

    מכה בבטן התחתונה, בגלל (אולי בגלל) הטוויסט הלא צפוי שעשית באמצע, או די בהתחלה, מהצלול לעכור, מהחופשי לערפדי. אני שמחה שמצאתי אותך.

  6. דבורה אמיר / יול 14 2008 18:03

    שלום לעידן לנדו,
    אם אכן יש לך כוונה לתאר דיוקנאות נוספים אני ממליצה לך לקרוא ספרון קטן שיצא עכשיו בהוצאת כרמל ונקרא 'טיפוסים'.
    זהו טקסט נהדר שנכתב במאה הרביעית לפני הספירה על ידי תיאופראסטוס ותורגם עתה מיוונית עתיקה על ידי חנה כהנא. איכשהו הטקסט העתיק הזה אקטואלי ביותר. בני אדם כנראה לא ממש התשנו במהלך המאות. תמצא שם את המתחזה, והחנפן,והלהגן, והמתרפס והנרגן וסר הטעם ועוד ועוד.

  7. עידן / יול 14 2008 18:45

    שמעתי על הספר הזה ואני מתכונן לקרוא אותו, אבל אני מעדיף לסיים קודם את הדיוקנאות שלי, כדי למנוע השפעה, מדעת או שלא מדעת.

    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: