במקרה דנן, של כפר דהמש, האי צדק זועק לעין. העובדה שבחרת לדבר על "אפליה" באופן כללי, על "שיפור" באופן כללי, העובדה שבחרת להגן על השלטון ולא על קורבנותיו בדהמש – אומרות עליך הרבה. ובזאת נפסיק להטיף זה לזה מוסר, אוקיי? אני מניח שהקוראים לא מתעניינים בדעות האישיות של שנינו אחד על השני.

מאד יפה איך שהתעלמת מכל מה שכתבתי (לא מתאים לך, הקורא בזכוכית מגדלת) ושפכת סיסמאות על חמישית וסוג ב' ופושעים וכתפיים. אם לא די בכך, הפנית את כל הסיסמתולוגיה הזו מסיבות שרק אתה ועצמך מבינים ישירות אלי ורמזת לשם חיזוק וגוון שאני שופר של השלטון לא פחות, שיהיה לבריאות. אגב, התקשרו מהשומר הצעיר ביקשו את הקלישאות שלהם חזרה.

כנראה שהעמידה שכם אל שכם פירושה גם אי השמעת שום ביקורת כלשהי על השכמות השכנות.
כנראה שהשלטון תמיד פושע, האזרח תמיד מסכן, הערבי תמיד צודק והיהודי תמיד גזען, קולוניאליסט וציוני מטונף (דרור, כאן אתה אומר אמן) הנה גם אני יודע לשחרר ססמאות.
הסיסמא משחררת.

התקרנפות היא עניין סבוך למדי, מסתבר.

ואם יש "תפקיד" כלשהו לאזרח מן השורה, הוא לעמוד שכם אחד עם אזרחים אחרים, מול הפושע, ולא לשמש לו שופר. וגם זה לא "תפקיד", אלא עניין של בחירה.

לגבי החוק הישראלי, גם מחוקקיו יגיעו להאג
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1180418.html?more=1

מצד שני אני לא חושב שהאוכלוסיההערבית ונציגיה תורמים במיוחד לשיפור תדמיתם בציבור היהודי, או מוכנים להכיר במגבלות כלשהן על "זכויותיהם הטבעיות" בין אם זכותם הטבעית היא לבנות בית דו מפלסי בכפר או לקיים מדינה בתוך מדינת ישראל(מתוך החזון הלאומי לערביי ישראל). אני בוודאי לא חושב שהשיח הגזעני קולוניאליסטי החביב כלכך על זועבי יקירתך ועל מרבית השמאל המכנה עצמו עקבי, מועיל או נכון או קשור למציאות באיזשהוא אופן.

הגזירה השווה שגזרת בין פאסוטה לגן ורדים או ארסוף מתקרבת באופן מסוכן לדמגוגיה. מרבית תושבי ישראל היהודים לא חיים בגן ורדים, מרבית תושבי ישראל לא חולמים אפילו על בית צמוד קרקע, לא כך בקרב האוכלוסיה הערבית. אני אפילו לא אכנס לעיניינים של ניצול נבון של קרקע, שמירת משאבים ,אחריות סביבתית וכו.

בקיצור, כמו בדיון עם גריי, אני מסכים אתך ברוב הדברים, לא בכולם.

סע לדהמש. דבר עם האנשים. גם תבין, וגם תבזבז פחות זמן.

לא יאפים ולא נעליים. שאלת הבנה. תגיד "לא בזין שלי לענות לך" וזה יהיה יותר פשוט לכולנו, וגם יותר לגיטימי. מבחינתי שוכנעתי פחות או יותר מרגע שקראתי את הפוסט, אבל האזרחות שלי, כפישר בן 20 מבית שמש מתמצית בעיקר (לפחות ברמה המיידית) בלעלות את הנושא הזה עם מי ממכריי שיוכל להיות מעוניין. אנשים כאלה נוטים לרצות רקע, והאמת שגם אני, כחלק מההתעניינות והמאמץ הכללי. אז אני לא אקטיביסט רדיקלי חתרני במשרה מלאה כרגע. תהרגו אותי. כרגע אני בעיקר אזרח שמוטרד מעוד התנהלות ממשלתית שמריחה מציניות ואפליה, אבל אני חושב שהאחריות שלי לפני שאני מנסה לפעול לשינוי היא לברר את הנושא עד הסוף. או אולי אני פשוט צריך לציית אוטומטית לתכתיבי עידן ודודו. או שהפניית השאלה עצמה הייתה המעשה הפגום מוסרית? כל ההתנפלות הזאת מגוחכת לגמרי. אני לא יודע על סמך מה אתם חושבים שאתם מביאים את הטענות לאדישות ו"יאפיות", אבל זו די חוצפה, ברמה האנושית הבסיסית, למרות שאנחנו באינטרנט.

אולי אני אתקשר לאיסמעיל. אולי לא. לא ביקשתי את העצה של אף אחד לגבי איך לחיות את החיים. ביקשתי לראות אם מישהו פה יכול לפתור לי בלבול. ואולי באמת אני צריך ללמוד להתעלם מההתנצחויות הצדקניות הבלתי רלבנטיות האלה. אבל באמת נראה לי שיש מטרות יותר מתאימות לזעם הצדקני שלכם. זו צורת שיח מאוד תמוהה, בהתחשב בתוכן הכללי שלו וברוחו. בדרך כלל אני לא טורח להתעסק עם טוקבקיסטים, אבל ההתרשמות שלי הייתה שאני מתעסק עם אנשים יותר רציניים. אני לא יודע אם על הרושם הזה אתה כן לוקח אחריות, עידן.

כשתהיה תכנית מתאר ליישוב ערבי, ויימצא בה פתרון לזוגות צעירים ולכל מי שרוצה להקים בית – ניתן וצריך יהיה לקבוע בה מגבלות על בניה לא-רוויה וכן הלאה . במצב הנוכחי, אין תכניות מתאר ולכן הכל פרוץ. ככה זה כשהמדינה עוצמת עיניים. ובוא נחליט ככה: כשבכפר ורדים ובהרדוף יתחילו לבנות לגובה, גם בפאסוטה יבנו לגובה. בסדר?

באמת בלתי נתפס העיוורון שלך. רואה כל הזמן חצי מהמציאות. (אפרופו הויכוח שהיה לנו סביב גריי, שים לב שמה שקורה כאן מאשש את הטענה שלי: הויכוחים בבלוג הם לא על ערכים הומניסטיים בעד ונגד, אלא על תמונת המציאות. גם אנשים כמוך, שמנערים חוצנם מן המוסר ההומניסטי באופן מוצהר, מתעקשים שהמדינה שלהם אינה מפלה לרעה ערבים. כלומר, מכופפים את המציאות כדי להתאים אותה לערכים הלא-מוצהרים שלהם.)